שיטות תשלום מקובלות ביבוא מסין
תשלום מלא, מובטח ובזמן נמצא בעדיפות עליונה בעיני היצואן הסיני. סחר זר הינו עסקה מבוססת ניירת. כל עוד כל הדוקומנטים הנדרשים הוגשו ללקוח לצורך שחרור הסחורה ביעדה, מבחינת היצואן, הסחורה גם כן החליפה ידיים ונמסרה לידי הלקוח. אם כך, כיצד יש לגבות את התשלום מהלקוח (מהיבואן)? מבחינת היצואן הסיני קבלת התשלום המלא מראש תמיד תהא שיטת התשלום המועדפת אך לנוכח הססנותם של הלקוחות לעשות זאת (ובצדק, מבחינתה של הכותבת) שיטת תשלום זו כמעט ואינה מתבקשת כלל ובמקומה צורת התשלום הסטנדרטית המקובלת על פי רב בסין היא שיטת התשלומים; תשלום מקדמה (על פי רב 30% מערך ההזמנה) בעת חתימה על הזמנת העבודה, לפני תחילת הייצור ו- 70% יתרה לאחר סיום הייצור וטרום העמסה לקונטיינר (מכולה) או כנגד העתק שטר מטען (faxed/copy of bill of lading) שמשמעו שהסחורה כבר על האוניה ובדרכה ליעד.
ועם זאת, בעסקאות יבוא גדולות הכרוכות בהעברת תשלומים בסכומים גבוהים, ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לשלם לספק הסיני באופן בטוח כשאף הן מקובלות על היצואן:
-
העברת מט”ח טלגרפית Telegraphic Transfer) T.T)
שיטת תשלום זו מתבצעת בהעברה כספים מבנק הלקוח לבנק הספק. בנוסח הזמנת העבודה המכונה חשבונית פרופורמה (ובקיצור השגור בפי העוסקים בתחום P.I.) יופיעו פרטי הבנק של הספק הכוללים את פרטי המוטב על פיהם יש לבצע את העברת התשלום במט”ח (ניתן לעשות זאת בבנק בו מתנהל חשבונכם בסניף או דרך אתר האינטרנט, ניתן לעשות זאת גם באמצעות בנק הדואר, דרך מערכת העברת התשלומים בשם Eurogiro או באמצעות מערכת Paypal).
את התשלום יש להעביר בהתאם להסכם התשלומים שסגרתם עם הספק טרום החתימה על הזמנת העבודה ופרטי אופן התשלום צריכים גם להופיע על טופס הפרופורמה (תחת הכותרת: Payment terms).
צורת תשלום זו מתאימה ונהוגה בעיקר בעסקאות יבוא קטנות בסכומים של כמה עשרות אלפי דולרים.
-
מסמכים כנגד תשלום Documents against Payment) DP)
על פי שיטת תשלום זו, היצואן ימסור את מלוא המסמכים הנדרשים לשחרור הסחורה ביעדה (חשבונית, רשימת אריזה ושטר מטען מקורי) לידי הבנק בסין ויורה לבנק לגבות את התשלום מהיבואן (מהלקוח) בתמורה למסירת המסמכים לבנק היבואן.
זוהי למעשה עסקה בין בנקים, בין בנק היצואן לבין בנק היבואן. תפקידם של הבנקים הוא לסייע לכל אחד מן הצדדים להתנהל בצורה בטוחה כאשר המסמכים/התשלום מצויים בידי גורם אובייקטיבי. במקרה בו היבואן מסרב לשלם לספק, סט המסמכים המקוריים יוחזר ליצואן (לספק) אפילו אם הסט מלא ועומד בדרישות החוזה. משמע, הספק, במקרה זה, לוקח סיכון לא קטן מאחר והסחורה כבר בדרך ליעדה ובכל זאת קיימת האפשרות שהלקוח יסרב לשלם (מסיבות שונות) על אף שהספק הגיש את מלוא מסמכי השחרור הדרושים לבנק לצורך מסירה תמורת תשלום.
המשמעות מבחינת הספק במקרה בו הלקוח סירב לשלם היא אם כן, מכירת הסחורה במחירים נמוכים ביעד או השבת הסחורה חזרה לסין (בכל מקרה מדובר בהפסד כספי משמעותי מאד עבור היצואן).
שיטת תשלום זו מיושמת על פי רב בעסקאות יבוא מסין בהיקף כספי גבוה של מאות אלפי דולרים ותפקידה להגן הן על היצואן והן על היבואן המחליפים ביניהם סכומי כסף גדולים תמורת סחורה בהיקף כספי גבוה, אך כפי שכבר ציינתי, היצואן הוא הצד שנוטל על עצמו את מירב הסיכונים על פי שיטה זו.
-
מכתב אשראי Letter of Credit) LC)
מכתב האשראי הוא מסמך כתוב ששני הצדדים (היצואן והיבואן) מסמיכים את הבנק להנפיק לצורך הבטחת תשלום. מכתב זה מתנה ומפרט את פרטי סחר הטובין, כמויות ההזמנה, איכות הסחורה, זמן אספקה, ואת כל שאר תנאי העסקה המוסכמים בין שני הצדדים (כגון דרישות ייצור, סוגי האישורים הדרושים, המסמכים הנדרשים לשחרור הסחורה ביעדה ועוד). היצואן ימלא אחר מלוא תנאי מכתב האשראי בכל הנוגע לייצור, איכות וכיוצ”ב ויאסוף את כל המסמכים הדרושים לשחרור (גם כן על פי תכתיב מכתב האשראי) ויגיש אותם לבנק בסין בזמן בהתאם לנדרש במכתב.
בנק הלקוח, מצידו, מחויב על פי תנאי המכתב להעביר את התשלום מייד עם הגיע מסמכי השחרור המקוריים לידי הבנק הסיני ובתמורה לתשלום המלא, הבנק הסיני יעביר את מסמכי השחרור במלואם לידי בנק היבואן. יש גם לציין שעלות תפעול שיטת תשלום זו גבוהה יותר משמעותית מעלותן של שתי השיטות האחרות, אך בשתי השיטות שהזכרתי מחויב הספק בלבד להסתכן במקרה והלקוח יסרב לשלם מכל סיבה שהיא, בעסקת L/C הספק אף הוא מבוטח מפני אי תשלום. במקרה זה שני הצדדים למעשה חשים בטוחים יותר; הלקוח מצידו יודע שעל הספק להקפיד הקפדה יתרה למלא אחר כל דרישות הלקוח באשר להזמנה המפורטות במכתב, ואילו הספק רגוע כאשר הוא יודע שאם יעשה כן, התשלום מובטח לו.
אם זאת, יש להדגיש ששיטת תשלום זו היא גם הקפדנית והדקדקנית ביותר בכל הקשור לתנאי הגשת מסמכי השחרור. על הספק להגיש את המסמכים בדיוק על פי הנדרש מהמכתב, כל טעות, ואף הקטנה ביותר, יכולה לפסול את כשרותם ולהוות עילה לאי תשלום, מקרה זה מכונה “אי התאמה” (“Discrepancy) וכל אי התאמה שכזו חייבת להתקבל על ידי בנק הלקוח (במקרה זה, הבנק מבצע את התיקון המתאים בנוסח המכתב המכונה “Amendment) וכן נקנסת בסכום של כ- 50$ שעל הספק לשלם על טעותו.
מכתב האשראי עלול גם לפגוע בספק ולאו דווקא להגן עליו גם במקרה זה, מאחר ומכתב האשראי כתוב בז’רגון מקצועי מאד שמקשה על כל מי שלא מבין ברזי המסחר הזר והתמליל הבנקאי להבין באופן מלא וברור את כל סעיפיו ותנאיו, ישנם יבואנים שמנצלים עובדה זו לטובתם לצורך סחיטת הספק באיום של אי תשלום על כל טעות קטנה שהם מקווים שיעשה במסמכי השחרור וכך משיגים לעצמם מחירים טובים יותר במעמד התשלום הסופי. אני מבקשת להוסיף כאן ולומר שהתנהגות מעין זו אינה ראויה ואינה מומלצת משום שגם אם אותו יבואן “תחמן” ישיג בצורה זו יתרון על הספק וישלם פחות, באותו זמן, הוא גם יאבד את אותו ספק לנצח משום שזה יסרב לעבוד עימו שוב.
מקורות http://www.chinaimportexport.org/popular-payment-methods-that-chinese-suppliers-accepted, 22.02.13